שלום לכל הנוכחות ולכל הנוכחים,
מה שלומכם היום? קמתם ברגל ימין? יצאתם קצת החוצה לספוג ויטמין די? זה ממש חשוב. אבל אתם בעצם לא מכירים אותי, אז מן הראוי שאציג את עצמי בפניכם. אני בינה, בדיוק כמו בינה מלאכותית, להורים שלי כנראה הסתובב המוח שהם נתנו לי את השם הזה, ובוודאי אתם מבינים שהייתי מושא ללעג במשך שנים רבות בחיי, בוודאי כשהייתי קטנה. אבל כל זה מאחורי. למדתי את לאהוב את השם הזה, או לפחות שאני חיה אתו בשלום כיום. פעם חשבתי להחליף אותו, אך מתוך כבוד להורים שלי, נמלכתי בדעתי. אבל מה אני מקשקשת, חוץ מהשם שלי אתם למעשה לא יודעים עליי כלום. אז ככה, אני בת עשרים ואחד, לא שרתתי בצה"ל, פטרו אותי על סעיף נפשי, כמובן, בוודאי כבר ניחשתם בעצמכם שאני קצת טרלללה, אבל אני מאוד חיונית, חיובית, אוהבת לצחוק, ובעיקר טורפת את החיים. התחלתי להיות אחת מן נערות ליווי בחיפה קצת לפני גיל שמונה, במקביל לקבלת הפטור שלי מהשירות בצבא, ומאז אני הולכת ומשתבחת עם כל יום שעובר, כמו יין טוב. רציתי לשתף אתכם דווקא במפגש הראשון שהיה לי עם לקוח, קראו לו שאול.
שאול היה גבר נאה, לכל דעה ועניין, הוא היה קצת יותר מדי מבוגר ממני, אבל בהחלט הייתה בו רוח צעירה וסוחפת, ואיך שראיתי אותו חשבתי לתומי שהכול יהיה בסדר, אך זה לא היה יכול להיות כה רחוק מהאמת. זה היה נורא. הוא גרם לי להרגיש הכי זולה בעולם, כה מלוכלכת, כה שובבה, למרות שבמובן מסוים הוא גרם לי גם להרגיש עוצמתית, עד כמה שזה נשמע מוזר, אפילו על גבול האושר, אם נלך צעד אחד קדימה. איך ששאול ראה אותי, הוא מיד אמר לי – "בינה, זה שמך, נכון?", הנהנתי בראשי לחיוב, ושאול המשיך – "את ממש לא נראית אחת מאותן נערות ליווי בחיפה הטיפוסית הקונבנציונלית, בעצם לא הייתי מהמר בעד שום הון שבעולם שאת חלק מעדת נערות ליווי בחיפה". ניסיתי להבין אם הוא מחמיא לי, או לחלופין שהוא פשוט מזלזל בי, אבל כמה שהגלגלים שלי במוח עבדו בקדחתנות, לא הצלחתי למצוא את התשובה.
החלטתי להתעלם מדבריו ושאלתי אותו אם בא לו כבר להיכנס לעניינים שלשמם התכנסנו עכשיו. מה אומר ומה אספר לכם? זה היה הזיון הכי גרוע בחיים שלי, לא היה ולא יהיה עוד אחד כזה. ראיתי לו בעיניים שהוא היה קצת נרגש והמום, ולרגע אפילו ריחמתי עליו, כמו ילד קטן ואבוד, שכל מה שצריך עכשיו זה רק לאהוב אותו. הבנתי שהוא זקוק לשיחה טובה, וכך עשיתי. אז נכון, הוא לא הפך ללקוח קבוע שלי, אבל הרווחתי חבר טוב לשארית החיים שלי…